פרשת נשא, הפרשה הארוכה בתורה, מלאה בשלל נושאים שלא נראים קשורים זה לזה. הבה נעשה קצת סדר.
האמת היא שהפרשה ממשיכה איפה שפרשת במדבר, הפרשה הקודמת, הפסיקה. כלומר, בתפקידי משפחות הלויים ומניינם. אבל זה רק חלק מתמונה גדולה יותר: חלוקת עם ישראל למחנות.
והנה, מיד לאחר פירוט תפקידי הלויים ומניינם מגיעה פרשייה (במדבר ה', א-ד) שקובעת את מי לשלח מאיזה מחנה, כלומר נקבעים אמות המידה ל"פנים" ול"חוץ" של כל מחנה, ומאחר שמדובר בשילוח טמאים - הרי שהפנים הוא קדושת אותו מחנה והחוץ הוא הטומאה הנשארת בחוץ. הצרוע משולח ממחנה ישראל, הזב משולח ממחנה לוויה וטמא המת משולח ממחנה שכינה.
הפרשיות הבאות נראות לא קשורות בעליל: אשם גזלות וגזל הגר (שם, ה-י), סוטה (שם, יא-לא) ונזיר (שם ו, א-כא).
והנה הקשר:
את המסר שפרשיית שילוח מחנות מנסה להעביר בדרך סמלית, פרשיות אשם גזלות, סוטה ונזיר מממשות בחיי המחנות עצמם. והוא: הקב"ה שוכן בחיי החברה (אשם גזלות), בחיי המשפחה (סוטה) ובחיי הפרט הבא להתקדש ככהן גדול (נזיר).
וכל זה, כמובן, בקיצור גדול....
(המעוניין בפרטים כולם יעיין בפירוש רש"ר הירש בתחילת פרק ה')
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה